keytar at Muskat

כל אחד צריך מקום בו הוא מרגיש בבית

יום חמישי – היום שאני אהבתי, עד שמשבר הקורונה סגר את הכל. בבוקר ניגנתי במרכז יום לגיל הזהב. ובערב – סדנת מקורוק, שילוב של לימוד, כתיבה, הלחנה ונגינה, אח”כ לג’אם במוסקט.

המשימה הראשונה בסדנה הייתה לכתוב “טיוטה של מקום”. כשהגעתי אח”כ לג’אם היה ברור לי על מה אכתוב. ובתקווה לחזרה מהירה לערבים המיוחדים האלה, מקדישה את השיר לשי וכל הקבוצה המיוחדת הזאת.

כל שבוע נוצר מחדש
טיוטה וירטואלית של מפגש
בשפה שכולם מבינים אך מעט מדברים

 כל אחד פה שונה אז אני כמו כולם
נכנסת לקצב, מוצאת הסולם
גם לי גיטרה רק בלי מיתרים

הקשות לא קלות מכל תוף שיושבים עליו
בעל הבית מגיש ולוקח הבס על כתפיו
ניצוצות ממיתרי קול וכלי  נפגשים במרחב

וכמו כל אגדה גם לנו מכשפה
בחצות הלילה מפגעילה את שרביטה האכזרי
ומורידה את המסך על הקסם במרכז המסחרי

Related Blog